אלוף (במיל) מאיר דגן ז"ל

האלוף במילואים מאיר דגן (הוברמן), ראש המוסד העשירי, נולד באוקראינה בשנת 1945.

בשנת 1950 עלה ארצה עם הוריו, שהיו ניצולי שואה. כיהן כראש המוסד בשנים 2011-2002.  בעל תואר ראשון במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

‏‏ב-1963 התגייס דגן לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. במלחמת ששת הימים היה מ"פ צנחנים ולחם בסיני. ב-1970 הטיל עליו אלוף פיקוד הדרום, אריאל שרון, להקים את סיירת "רימון", שפעילותה הביאה לחיסול הטרור ברצועת עזה במהלך שנות ה-70.

ב"מלחמת שלום הגליל" (מלחמת לבנון הראשונה) שירת בשריון כמפקד חטיבת "ברק". בהמשך מונה דגן למפקד אזור דרום לבנון, מפקד יחידת הקישור ללבנון (יק"ל), מפקד עוצבת געש, יועץ הרמטכ"ל לענייני טרור, ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל ועוזר ראש אג"מ בדרגת אלוף.

‏במהלך שירותו הצבאי נפצע דגן פעמיים,. הוא בעל עיטור העוז. ב-1995 פרש מצה"ל.

‏ב-1996 הגיע דגן למטה ללוחמה בטרור בעקבות מינוי של ראש הממשלה שמעון פרס, ובהמשך התמנה לראש המטה. בסוף שנות ה-90 צ​ורף למטכ"ל שם עמד בראש חטיבת המבצעים והיה יועץ מיוחד לרמטכ"ל.

ב-2002 מינה אותו ראש הממשלה אריאל שרון לראש המוסד. כראש מוסד שם דגן דגש על סיכול התחמשות מדינות באזור בנשק בלתי קונבנציונלי ובסיכול פח"ע נגד יעדים יהודיים וישראליים ברחבי העולם. הוא אף ערך שינויים במבנה המוסד, כדי להתאימו ליעדים שקבע.

דגן הושפע עמוקות מאסון השואה שעבר על משפחתו ועל העם היהודי,​ והדבר היה יסוד חשוב בתפיסתו לגבי היעדים שעל המוסד להשיג בהתמודדות עם האיומים על מדינת ישראל וההגנה עליה.

‏דגן שירת כראש מוסד בתקופת כהונתם של ראשי הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. תקופת כהונתו הוארכה מספר פעמים, והוא פרש מראשות המוסד בתחילת 2011.

‏לאחר פרישתו מהמוסד פנה לעסקים.

‏ב-2011 זכה בשני פרסים, "פרס חיים הרצוג" על תרומה ‏ייחודית‏ למדינת ישראל ו"פרס ‏מוסקוביץ‏'" על פעילות להגשמת הציונות. ​

מאיר דגן הלך לעולמו ב- 17 במרץ 2016 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, בגיל 71. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הוא נטמן בבית העלמין הצבאי בראש פינה בטכס ממלכתי.

משפחתו הסכימה לתרום את איבריו להשתלה, ושתי קרניות מגופו הושתלו בשני ישראלים שקיבלו את מאור עיניהם בחזרה.‏

יהי זכרו ברוך.